את זוכרת אותה?
את האישה הזו שהיית פעם?
לפני שהעומס של החיים התגנב פנימה ולקח פיקוד
זה מרגיש שאת חיה בתוך רשימה בלתי נגמרת של משימות,
בעיקר בשביל כולם ולא לעצמך:
- ❖ את חיה על "במוד הישרדות", מתקתקת משימות ומסיימת את הימים סחוטה.
- ❖ את לא בתנועה כפי שהיית רוצה להיות, דימוי הגוף מתערער, הגוף שלך צועק לשינוי אבל את שמה את זה בצד כי "אין זמן".
- ❖ את כל הזמן זמינה לכולם, אבל שכחת מה זה להיות לבד ולשמוע את מה שאת באמת צריכה.
- ❖ יש תחושה שמשהו בפנים קפוא או נרדם, ואת כמהה להרגיש שוב חיה. שוב כמו עצמך.
- ❖ את יודעת שאת רוצה שינוי, אבל לא יודעת מאיפה להתחיל, והשגרה פשוט שוחקת אותך.
- ❖ את מרגישה מנותקת מהרצונות האמיתיים שלך, כאילו הפכת להיות ניצבת בסרט שאת לא בוחרת לאן העלילה תתפתח. מובלת במקום מובילה.
אבל מה אם היית יכולה לשנות רגע את סדר העדיפויות?
לבחור בך לפני הכל. לשים את העולם על "השתק" לכמה ימים.
אני יודעת שזה אפשרי, כי אחרי חיפוש של משהו מדויק, החלטתי ליצור אותו בעצמי.
מקום בו את לא צריכה להוכיח שום דבר,
רק לבוא ולהיות.
זהו המרחב בו את יכולה גם להרגיש את השקט העוצמתי של המדבר בלב השטח וגם לסיים יום בטבע במקלחת חמה.
זה המקום שבו את יכולה גם להיות חלק מ'ביחד' נשי עוטף וגם למצוא את הלבד שאת כל כך צריכה. זה המקום שבו את גם עוצרת וגם מתחילהתנועה פנימית חדשה. להגיע למרחב מוחזק, יציב, בטוח, מפרגן, מובל ברגישות ואמפתיה.
הימים האלו מיועדים לתת לך רגע לעצור.
זו הזמנה להגיע ולפשוט מעליך את התפקידים, המשימות, העומס.
להיות במדבר,
פְּשׁוּטָה מאחריות,
פְּשׁוּטָה מריצוי,
פְּשׁוּטָה ממילוי משימות. רק להיות את.
